פונדקאות – נדרשת הסדרת ההליך

בשנים האחרונות גדל מספר הפונים לפתרון של לידת ילד באמצעות אם פונדקאית. אך בין אם בוחרים בפונדקאות בחו"ל או בפונדקאות בארץ, על מנת להתאים את החוק למציאות החדשה נדרש שינוי בהסדרת ההליך ובקביעת מעמד הילודים והיחס בינם לבין הוריהם.

אור נולד ביום שלישי בבוקר בבית החולים בני ציון בחיפה. לאחר לידתו, המיילדת כרכה סביב ידו הקטנה שני צמידי זיהוי. על האחד, מספר זהותה של האישה שילדה אותו. על השני, מספר זהותה של האישה שתגדל אותו – אמו. עמרי ואלה נולדו שבוע לאחר מכן, בטיבילסי שבגאורגיה. לאחר לידתם, מסרה אותם המיילדת להוריהם שנישקו את האישה שילדה זה עתה את ילדיהם. אור, עמרי ואלה נולדו מהליך פונדקאות. אור נולד בהליך המוסדר בארץ על ידי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), תשנ"ה-1995 "חוק ההסכמים". הליך הפונדקאות בגאורגיה, בסופו נולדו עמרי ואלה, חוקי ומוסדר בחוק הגנת הבריאות הגיאורגי.

הליך הפונדקאות ומעמד הילוד בארץ

עד לתום 2013 ,נולדו בארץ 422 ילדים מהליכי פונדקאות חוק ההסכמים קבע כי תוקם ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ("הועדה"). הועדה כפופה למשרד הבריאות ופועלת. רק זוגות של גבר ואישה, החיים מכוח התקנות ומכוח נהלים יחד כבני זוג )נשואים או ידועים בציבור (רשאים להיעזר בפונדקאית ובתנאי שיש לכך הצדקה רפואית. הפרקטיקה הנהוגה כיום מאפשרת לזוגות) הורים מיועדים (להם שני ילדים לכל היותר מהקשר המשותף שלהם) ילדים מקשר (אם קודם אינם נספרים לצורך העניין) להעזר בפונדקאית נושאת. הצדדים נדרשים לעבור אבחון פסיכולוגי, ייעוץ משפטי נפרד לכל אחד ולקבל הסבר מרופא אודות התהליך, הסיכונים וההשלכות הרפואיות. ההורים המיועדים מחוייבים 5 לאם הנושאת לתקופת ההסכם ועד לערוך פוליסת ביטוח לאחריו. בארץ אין כיום פוליסת ביטוח המכסה נזקי הריון ולידה ולמעשה, במקרה של נזק פיזי לאם הנושאת, כתוצאה מההליך (כגון הריון חוץ רחמי, הפלה, סיכוני עקרות וכיוצ"ב) היא אינה זכאית לפיצוי כלשהו ואינה מכוסה בכיסוי ביטוחי. הועדה בוחנת את מכלול המסמכים ורק לאחר ראיון עם הפונדקאית וקבלת אישור הוועדה לנוסח ההסכם, יחתם הסכם וינתן אישור הועדה להתחיל בתהליך. ההסכם כולל, בין היתר, הוראות בדבר פיצוי המגיע לאם הנושאת עבור כל שלב בתהליך וכן פיצוי עבור פרוצדורות מיוחדות )ניתוח קיסרי, דילול עוברים, לידת תאומים, צילום רחם ועוד, פיצוי במקרה של הפלה או הפסקת הריון, פיצוי במקרים של הפסד ימי עבודה, תשלום עבור ליווי פסיכו-סוציאלי וייעוץ משפטי בתקופת ההסכם ולאחריו ועוד. אור, שנולד בארץ, הינו אזרח ישראלי, אולם לאחר לידתו ועד לסיום ההליך המשפטי, אין לו הורים משפטיים. אמנם הוא נמצא בחזקת הוריו, אך האפוטרופסית עליו היא פקידת הסעד המוסמכת לקבל החלטות לגביו. עקרונית, להוריו אין כל סמכות לקבל החלטות רפואיות או אחרות לגבי אור. הקשר המשפטי שבין אור להוריו יוסדר רק לאחר שיתקבל תסקיר של פקידת הסעד וינתן צו הורות על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה. לאחר מתן הצו יוכלו הוריו לרשום אותו כילדם במשרד הפנים ואור יקבל מספר זהות אחר. ההליך עד להסדרת מעמדו של אור נמשך בין שבועיים לשלושה חודשים, תלוי בעומס אצל פקידת הסעד ובעומס התיקים בבית המשפט.

על הליך הפונדקאות בחו"ל ומעמד הילודים

בחו"ל מוסדר לרוב הליך הפונדקאות באופן פרטי, ללא פיקוח ממשלתי. בגאורגיה הפונדקאית אינה נחשבת לאמו של הילד ולכן אינה נדרשת לחתום על טופס כלשהו כדי להתיר קשר בינה לבין הילוד. בתעודת הלידה ירשמו ההורים המיועדים כהוריו של הילד, ללא קשר לשאלת הקשר הגנטי בינם לבין הילוד. לצורך הרישום מספיק הסכם הפונדקאות, מאומת כנדרש. מצבם של עמרי ואלה מורכב יותר ממצבו של אור. בשלב הראשון שלאחר לידתם, הם נטולי אזרחות – הם אינם אזרחים גיאורגים, שכן אינם ילדיה של הפונדקאית ועד להשלמת הליך משפטי בישראל, הם לא יחשבו כאזרחים ישראלים. אין להם אפשרות להוציא דרכון ובשלב הביניים גם להם אין קשר משפטי להוריהם, מבחינת החוק הישראלי. מבחינת החוק הגיאורגי, עמרי ואלה הם ילדיהם של הוריהם, אך הם נטולי אזרחות לאחר הלידה, נלקחו דגימות דנ"א מהתאומים על ידי הקונסול הישראלי ונשלחו ארצה. הבדיקות הושוו לדגימה שהשאיר בארץ האב. לאחר שנתקבלה תשובה חיובית, ניתן צו אבהות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. כעת, התאומים ירשמו בקונסוליה הישראלית בטיבילסי, יקבלו דרכונים ישראלים ויוכלו להגיע ארצה. הליך זה אורך בין שלושה שבועות לחודשיים לערך, בממוצע. בשל בעיה רפואית, נאלצו הוריהם של התאומים להיעזר בתרומת ביציות. על כן, ניתן צו אבהות בלבד. אמם של אלה ועמרי אינה אמם המשפטית ואין לה כל מעמד משפטי כלפיהם. למותר לציין את הבעייתיות הכרוכה במצב בו רק לאחד ההורים קשר משפטי עם הילד. אין צורך לתאר עד כמה הדברים עלולים להסתבך במצב בו יתגלע סכסוך בין בני הזוג. או פטירת מי מהם. עד לאחרונה, נאלצו נשים שנולדו להם ילדים בהליך פונדקאות בחו"ל, לאמץ את ילדיהם, גם כשקיים קשר גנטי ביניהם (כלומר, גם כשהביצית הינה של האם). לפני כשנתיים 7 שקבע כי כשקיימת זיקה גנטית של שני ההורים ניתן פסק דין לילדים, תעשה בדיקת סיווג רקמות כפולה ויינתן צו אבהות וצו אמהות. זו הפרקטיקה הנוהגת היום, ובכך נשמר השוויון בין שני ההורים הביולוגים לילד. אמהות שנעזרו בתרומת 9 אמור להינתן ביצית נאלצו להמשיך ולאמץ את ילדיהן. כיום צו הורות פסיקתי המסדיר את האמהות כשלא קיים קשר גנטי. אולם, גם הליך זה מחייב תסקיר, המתנה ממושכת עד להכנתו וגורם לכך כי במשך תקופה ארוכה מאד לא יהיה עיגון משפטי לקשר ההורי שבין אם לילדיה. ב-14.1.28 ניתן פס"ד בעתירה לבג"צ, שקבע כי ההורה הלא ביולוגי יוכל להירשם במשרד הפנים מכוח תעודת הלידה או פסק הדין הזר. עם זאת, השופטים נחלקו בדעתם אם הרישום מסדיר את ההורות המהותית, או שהוא מסדיר הורות רישומית בלבד.

תסקיר לילודי הארץ – לא חובה

בימים אלה שוקד משרד הבריאות על תיקון חוק ההסכמים. במסגרת החוק יעוגן כנראה מעמדם של ילדים שנולדו בהליך פונדקאות בחו"ל וכן יורחב מעגל הזכאים להסתייע בפונדקאות. לנוכח ריבוי הליכי הפונדקאות בארץ ובחו"ל, יש מקום לשקול שינוי הליכי ההסדרה של מעמדם של ילדים הנולדים בהליך פונדקאות בארץ. כשקיימת הסכמה של כל הצדדים ולא קיים סכסוך כלשהו או ספק באשר לשייכותו הגנטית של הילוד, הרי שהצורך בתסקיר הופך לפורמאלי בלבד. לא ברור מדוע המדינה עדיין עומדת על עריכת תסקיר לאחר לידת הילד, תוך ניצול המשאבים המצומצמים ממילא של משרד הרווחה והגדלת העומס על פקידות הסעד. די, לדעתי, באישור שניתן על ידי משרד הבריאות לתהליך עצמו, לאחר ביצוע כל הבדיקות, קבלת חוות הדעת הפסיכולוגית וראיון, כדי לתת את צו ההורות לאחר הלידה או בסמוך לפניה. מן הראוי כי תסקיר יערך רק במקרים בהם קיימת מחלוקת או מתעוררת בעיה. יתכן וראוי ליצור "מסלול ירוק", ללא צורך בתסקיר ומתן האפשרות לקבל את צו ההורות בכפוף לקבלת תצהירים חתומים על ידי ההורים המיועדים והאם הנושאת, הנותנים הסכמתם לויתור על התסקיר.


מאת: איילת טרסר אבס, משרד עורכי דין
בדלתיים פתוחות, גיליון 50, אפריל-מאי 2014